פרסומת

לדף הבית

בני נח לא נצטוו על השיתוף. אבל אתם יהודים, אז שתפו בכל הכוח!

מסכת בבא תכניקה מאת קדיש יהודה סילמן, ראשית המאה ה20

קדיש יהודה-ליב סילמן (18801937) היה מורהמשוררסופרמתרגם ובלשן ארצישראלי. 
ממייסדי תל-אביב ושכונת בית הכרם בירושלים.

סילמן נולד בשבליטא. למד בישיבת סלבודקה, ובנוסף למד לימודים כלליים ובהם עברית, שאותהּ גם לימד בחשאי את חבריו ללימודים. 
בשנת 1907 עלה סילמן לארץ ישראל. היה בין מייסדי הגימנסיה העברית רחביה, לימד עברית ב"בצלאל" ("הצבי" 12.4.1910) ומראשי "ועד העברית" בעת מלחמת השפות. לאחר מכן עבר לחיפה ולימד בבית הספר הריאלי העברי. ב-1923 שב לירושלים, והיה בין מייסדי שכונת בית הכרם. סילמן, שהיה זה שהעניק לשכונה את שמהּ, כיהן כיו"ר ועדת התרבות של השכונה. הוא נשא נאומים והרצאות שזכו להצלחה רבה. ביתו בבית הכרם היה בית-ועד לסופרים ומשוררים רבים, ובהם חיים נחמן ביאליקר' בנימיןש"י עגנוןאורי צבי גרינברגיהושע ייביןדוד תדהר ואחרים. 
קדיש יהודה סילמן פרסם מחזות, קובצי סיפורים ושירים, וספרי לשון ולימוד השפה העברית. כמה משיריו ידועים עד היום. כמו כן חיבר מספר יצירות היתוליות פרודיות על המקורות, כגון הגדת ארץ ישראל ומסכת בבא-טכניקה המובאת כאן.
במסכת 32 דפים, ועליה "פרוש" רס"י (ר' סילמן יהודה), תוספות ו"חידושי מהר"ם שיף".


את הטקסט המלא של המסכת ניתן למצוא כאן
מסכת זו נכתבה בעקבות מלחמת השפות בטכניון בחיפה. מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ. מאבק זה, שהתנהל כנגד חברת "עזרה" של יהודי גרמניה, היה חריג בהשפעתו, ומשמש כסמל לניצחון ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.
בשנת 1904 הייתה השפה העברית שפת הוראה בשישה מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל. בשנת 1908 הוחלט להקים מוסד על-תיכוני מקצועי ראשון בארץ, מוסד שממנו צמח מאוחר יותר הטכניון. השם שנבחר למוסד החדש היה "טכניקום". טכניקום זה נועד להכשיר עובדים מיומנים (מנהלי עבודה, טכנאים, עוזרי מהנדסים) ולידו היה צריך לקום בית ספר בעל שתי מגמות, מגמה טכנית ומגמה ריאלית.
חברת "עזרה", שהייתה גוף יהודי-גרמני לא ציוני, תרמה את מרבית הכסף למוסד, והנהלתה, בראשות ד"ר פאול נתן, החליטה כי הגרמנית, ולא העברית, תשמש כשפת הוראה ראשית, בעיקר משום שמשיקולים מעשיים היה יתרון לגרמנית כשפה מקובלת במדע. העברית הייתה שפה שהדיבור בה החל זה מקרוב, והיה מחסור גדול באוצר מילים טכני ומדעי ובכלים שיאפשרו השכלה מדעית בשפה זו.
כתוצאה מההחלטה הזו התפטרו חברי ההנהלה הציונים מהנהלת המוסד, ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה", עד כדי כך שהסתדרות  המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד, שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו, ועדיין לא היה צורך במורים).

המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבניה בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לחברת "עזרה" לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.


אין תגובות:

פרסום תגובה

כאן ניתן לכתוב הסכמות, קושיות, חידושי תורה על הדפים או סתם תגובות והערות...