פרסומת

לדף הבית

בני נח לא נצטוו על השיתוף. אבל אתם יהודים, אז שתפו בכל הכוח!

מסכת פורים - מגילת סתרים, מיוחסת לרלב"ג Masekhet Purim - Megilat Starim

זוהי ככל הנראה הפרודיה הקדומה ביותר על פי מתכונת התלמוד. מיוחסת לרלב"ג (או לר' אליהו בחור). נכתבה כנראה בתחילת המאה ה14. חלקים ממנה מובאים במסכתות פורים מאוחרות יותר.
במסכת מצוטטים פסוקים מ"ספר חבקבוק" והמחבר דורש אותם. לכן סבורים מרבית החוקרים כי מי שחיבר את ספר חבקבוק חיבר גם את המסכת הזו (כלומר הרלב"ג).
המשנה הראשונה במסכת פותחת בשושלת מסירה של שתיינים מהמקורות. אגב, הרב ביבי הנזכר בסוף הרשימה הזאת הוא משחק מילים המזכיר מחד את שמו של האמורא רב ביבי בר אביי ומאידך את המילה הלטינית Bibere (לשתות). כשם שהשם חבקבוק הוא כמובן משחק מילים על שמו של הנביא חבקוק ועל המילה בקבוק. ואין כמובן לשני משחקי המילים הללו כל קשר לבנימין נתניהו או מי מבני משפחתו ;-)

המסכת הזו מצויה במספר גרסאות. הנה דוגמא לאחת מהן:

במסכת ישנם 3 פרקים:
1. חבקבוק קיבל תורה מסיני
2. הכל חייבין בשתיית פורים
3. משנכנס אדר

את המסכת בשלמותה, בגרסאות שונות, ניתן למצוא למשל בלינקים הבאים:




להלן קטעים מן המסכת עפ"י גרסה מעט שונה:

חבקבוק קבל תורה מכרמי ומסרה לנוח, ונוח ללוט, ולוט לאחי יוסף, ואחי יוסף לנבל הכרמלי, ונבל הכרמלי לבן הדד, ובן הדד לבלשצר, ובלשצר לאחשורוש, ואחשורוש לרב ביבי.
גמרא. חבקבוק קיבל תורה מכרמי. לא חבקבוק שמו, אלא בקבוק שמו, שנאמר "ומבני בקבוק" (עזרא ב' נא'). ולמה נקרא שמו חבקבוק? מפני שהוסיף להם לישראל ח' מצוות בפורים. ואלו הן: שמחה ושתייה ושמוש ערסא ומנוי מלך ודיינים ומאכל דבש בחלב ושאר מאכלים ושלא לשתות מים. 
[...]
ומסרה לנח. מנלן? שנאמר "וישת מן היין וישכר" (בראשית ט' כא'). ונח ללוט. מנלן? דכתיב "ותשקן בנות לוט את אביהן" (בראשית יט' לג'). ולוט לאחי יוסף. מנלן? דכתיב "וישתו וישכרו עמו" (בראשית מג' לד'). ואחי יוסף לנבל הכרמלי. מנלן? דכתיב "ולב נבל טוב עליו והוא שכור עד מאד" (שמואל א כה' לו'). ונבל הכרמלי לבן הדד. מנלן? דכתיב "ובן הדד שותה שכור" (מלכים א כ' טז)
[...]
דרש רבי לוי מאי דכתיב "עקב אשר שמע אברהם בקולי" (בראשית כו' ה')? שקיים אברהם מצוות פורים. מנלן? דכתיב "ומלכיצדק מלך שלם הוציא לחם ויין" (בראשית יד' יח'). ואם לא היה שואל ממנו לא היה מביא לו.
[...]
תנו רבנן: עשרים וארבע רבבות תלמידים היו לו לכרמי, גדול שבכולם בקבוק, קטן שבכולם התרשתא, והוא היה יודע שבעים טעמים על כל מצוה ומצוה ממצוות פורים, ולא נעלם ממנו דבר קטן וגדול. "דבר קטן" - הויות דאביי ורבא. "דבר גדול" - מגילת סתרים. מאי "מגילת סתרים"? מפני שחסידים הראשונים היו מוסרין אותה בצנעה לתלמידיהם ולא היו מודיעין אותה לכל אדם אלא אם כן עבר בו רוח טהרה ונכנס בו יין, וזהו ששנינו: נכנס יין יצא סוד, בגימטריא שבעים כטעמי המצוות.


אין תגובות:

פרסום תגובה

כאן ניתן לכתוב הסכמות, קושיות, חידושי תורה על הדפים או סתם תגובות והערות...