פרסומת

לדף הבית

בני נח לא נצטוו על השיתוף. אבל אתם יהודים, אז שתפו בכל הכוח!

מסכת פורים מאת רבי קלונימוס בן קלונימוס, המאה ה14 Tractate Purim



רבי קָלוֹנִימוּס בן קָלוֹנִימוּס (1286 - אחרי 1328) היה חכם צרפתי-איטלקי נודד בן למשפחת קלונימוס. נשא, כאביו, את התואר "נשיא". חיבר את הספר "אבן בחן" ו"מסכת פורים". מסכת פורים נכתבה על ידו ככל הנראה בעת שהותו ברומא בערך בשנת 1324.

































במסכת זו ארבעה פרקים:
1. באחד באדר משמיעין על הסכלים
2. העשיר
3. פורים שחל להיות בשבת
4. אין קורין

את המסכת בשלמותה ניתן למצוא כאן. חומר רקע נוסף על המסכת ניתן למצוא בספר המצויינים הבאים: 




להלן קטעים מן המסכת:
משנה. באחד באדר משמיעין על הסכלים ועל היין ועל הכלאיים ועל הציידים וי"א אף על האופים.
[...]
גמרא. "באחד באדר משמיעין על הסכלים ועל היין וכו'". 'על הסכלים' – למאי הלכתא? לשמח את העצבין, דתנן, במה משמחין בפורים? במאכל ושתיה, אויל מרודך אומר: בסכלות, והיינו דכתיב, "יָקָר מֵחָכְמָה מִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט" (קהלת י' א'). וכיצד עושין? מביאין את הסכלים ומשקין אותן יין עד שיצאו מדעת הסכלות לדעת הוללות ומראין שיניהם וקורצים בעיניהם עד שמראים את סכלותם לכל, לקיים מה שנאמר "וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁסָּכָל הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא" (קהלת י' ג').
[...]
המזמן את האורחים בפורים לא יפחות משלשה ליטרא בשר בקערה, והמוסיף – אל יוסיף על שבעה, דברי רבי הלל. מאי טעמא? כדי שלא יכסה המרק את הבשר. וכי יכסה המרק את הבשר מאי הוי? דלמא אתי ביה לידי סכנה. מאי סכנה? אמר רבי הלל: אני ראיתי אורח אחד ששמו לפניו קערה ביום פורים שהמרק כיסה את הבשר, וכסבור הוא שאין בשר בקערה והיה ממתין שם עד שיביאו לפניו קערה אחרת עם בשר, והמתין עד בוש, וכשראה שאין מביאין אמר: שמא הבשר מעט, וירד לקרקעית הקערה, ואי אפשר ללוקחה בלי רשתות ומכמורות. מה עשה? קם מעל השולחן ופשט כל בגדיו וירד תוך הקערה לשוט על המרק למצוא הבשר וכמעט שלא נטבע בתוכה. באותו היום התקין רבי הלל שלא יפחות בקערה פחות משלשה ליטרא בשר, משום מעשה שהיה. 
[...]
יתיב רבי בנימין ברבי יחיאל בבי מדרשא וקא בעי: מהו לרכוב על הסוס בפורים, ולרוץ ולשמוח בעצי ברושים ועצי אלונים? רבי שמחן אומר: מותר. אמר ליה רבי בנימין: רשות - לא קא מיבעיא, כי קא מיבעיא ליה – חובה או מצוה? לא הוה בידיה. אתא לקמיה דרבי נחמני. אמר ליה רבי נחמני: לא רוכב אנכי ולא בן רוכב אנכי כי רופא אנכי ובולש סמים. אזל שאיל לבי מדרשא אחריתי. הוה קאי תמן רבי שמחה ורבי יום טוב. רבי שמחה אומר: מצוה, רבי יום טוב אומר: חובה. ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא: רוכב אדם על הסוס בפורים ועצי ברושים בידו ורץ בכל כוחו ומנענע ב"אנא הושיעה נא" בלבד, ולא לכל אמרו אלא לרוכבים שהם בקיאים במלאכתם ומכבדים את ישראל בסוסיהם.

אין תגובות:

פרסום תגובה

כאן ניתן לכתוב הסכמות, קושיות, חידושי תורה על הדפים או סתם תגובות והערות...