פרסומת

לדף הבית

בני נח לא נצטוו על השיתוף. אבל אתם יהודים, אז שתפו בכל הכוח!

נאום התרנגול העומד לשחיטה מאת יהודה אלחריזי, ספר תחכמוני, המאה ה13

הקטע המופיע כאן לקוח מספר בשם "תחכמוני" שנכתב ע"י המשורר והמתרגם יהודה אלחריזי בערך בשנת 1220. הספר הוא אוסף של 50 מקאמות (כלומר ספורים שכתובים בפרוזה חרוזה) שמתארות את עלילותיהם המבדחות של שני אנשים שנודדים ברחבי העולם היהודי של אותם הימים.
בקטע זה מסופר על אדם שמתארח אצל כפרי אחד ורואה אצלו תרנגול מפוטם, והוא מבקש מהכפרי שישחוט אותו בשבילו. התרנגול בורח, עולה על הגג של בית הכנסת ומרביץ שם נאום משעשע ומלא פתוס על מנת להציל את חייו, ועושה זאת בסגנון הנביאים ועם הרבה מאד ציטטות פרודיות מהתנ"ך. 
יש כאלה שרואים בקטע הזה גם בקורת מרומזת על מנהג הכפרות בערב יום כפור. אבל יש לציין שהקטע אינו מביע עמדה צמחונית מובהקת. אלחריזי עצמו לא היה צמחוני ככל הידוע לנו, והצמחונות בכלל היתה נדירה מאד בקרב היהודים (ושאר העמים שבקרבם חיו) באותם ימים. כמו כן בסיפור ניתן לראות שלתרנגול אין כל בעיה שישחטו תרנגול אחר במקומו שיהיה חליפתו ותמורתו, וכך אכן קורה בסופו של דבר.

אָמַר הַמַּגִּיד: וְרָאִיתִי בְּבֵית הַכָּפְרִי תַּרְנְגוֹל.  אֶרֶךְ הָאֵבֶר וְגָדוֹל.  רַךְ וָטוֹב.  דָּשֵׁן וְרָטֹב.  וְאִוִּיתִי לְאָכְלוֹ.  כִּי כָל הַלַּיְלָה הֶעִירַנִי מִשְּׁנָתִי בְּקוֹלוֹ.  וָאֹמַר אֶל הַכָּפְרִי:  אַתָּה הִגְדַּלְתָּ טוֹבָתְךָ עָלֵינוּ.  וְלַעֲרֹךְ תּוֹדָה לְךָ חוֹבָה עָלֵינוּ.  אֲבָל אֲנִי חוֹלֶה וְלִבִּי זָעֵף וָסַר. וְצִוּוּנִי הַרוֹפְאִים לִבְלִי אֱכל בָּשָׂר.  וַאֲנִי מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל.  מִבְּשַׂר זֶה הַתַּרְנְגוֹל.  אָמַר לִי הַכָּפְרִי:  אִלּוּ הִתְאַוִּיתָ בְּשַׂר בְּנִי.  לֹא חָסָה עָלָיו עֵינִי.  וַיְמַהֵר הַכָּפְרִי הוּא וְאִשְׁתּוֹ.  אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל לְקַחְתּוֹ.  וְהַתַּרְנְגוֹל בָּרַח בְּיָגוֹן וּמְגִנָּה.  מִגַּג אֶל גַּג וּמִפִּנָּה אֶל פִּנָּה.  וְכַאֲשֶׁר יָגַע הַכָּפְרִי וְלֹא רָגַע.  וְרָדַף אַחַר תַּרְנְגוֹלוֹ.  וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ.  וַיִּקְרָא בְּנֵי בֵיתוֹ לַעֲזֹר לוֹ.  וַיָּרוּצוּ אַחֲרָיו הַנְּעָרִים.  בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים.  וְנַעַר אֶחָד מֵהֶם הִשִּׂיגָהוּ.  וּבְרַגְלוֹ הֶחֱזִיקָהוּ.  וְהַתַּרְנְגוֹל בִּמְרִירוּת הַמָּוֶת נְשָׁכָהוּ.  עַד עֲזָבָהוּ. וּבָרַח הַתַּרְנְגוֹל וְנִמְלַט מִיַּד כֻּלָּם.  וְעָלָה עַל רֹאשׁ הַסֻּלָּם.  וְנָתַן תְּהִלָּה וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן עוֹלָם.  בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו כֻּלָּם.

אַחֲרֵי כֵן עָלָה עַל גַּג בֵּית הַתְּפִילָּה.  וְהָיָה שָׁם קְהִלָּה גְדוֹלָה.  וְקוֹל הֲמוּלָה.  וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּנְגִינָה.  וְאָמַר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.  וַיִּתְקַבְּצוּ כָּל הָעָם סְבִיבוֹ.  לִשְׁמֹעַ נִיבוֹ.  וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם: שִׁמְעוּ אֵלַי רוֹדְפֵי צֶדֶק אַנְשֵׁי תְהִלּוֹת.  הַבָּאִים לַעֲרֹךְ תְּפִלּוֹת.  לְנוֹרָא עֲלִילוֹת.  וְלִשְׁפֹּךְ לְבָבוֹת.  לְשׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.  וָלָשֵׂאת כַּפַּיִם.  אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם.  מַה יּוֹעִילוּ הַתְּפִלּוֹת.  וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּדָּם מְגֹאָלוֹת.  וּמַדּוּעַ תַּרְבּוּ תַחֲנוּנִים.  וְאַתֶּם שׁוֹפְכִים דַּם נְקִיִּים וְאֶבְיוֹנִים.  וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל תַּחֲשֹׁבוּ.  וּבְכָל יוֹם לַהֲרֹג נְקִיִּים תֶּאֱרֹבוּ.  לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא וּבֵית אֵל אַל תָּבוֹאוּ.  יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.  תְּפִלַּתְכֶם לָצוֹן.  וְלֹא לְרָצוֹן.  וּבָהּ לֹא יְכֻפַּר עָוֹן.  כִּי הִיא מִנְחַת זִכָּרוֹן וּמַזְכֶּרֶת עָוֹן.  וַיִּתְמְהוּ הָעָם לִתְלוּנָתוֹ.  וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְאָחִיו עַל הַמִקְרֶה אֲשֶׁר קָרָה אוֹתוֹ. 
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לָהֶם: אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא.  מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.  הַאֵין יִרְאַת ה' עַל פְּנֵיכֶם.  וְאִם אֵין מִשְׁפַּט צֶדֶק בֵּינֵיכֶם. וְאִם תִּבְגְּדוּ בְּכָל הַבָּא בְּצֵל קוֹרַתְכֶם.  מִי יִבְטַח בְּאַהֲבַתְכֶם.  וְאִם תָּרֵעוּ לְבַעֲלֵי בְרִיתְכֶם.  מִי יַאֲמִין עוֹד בָּכֶם.  הַנְקַלָּה בְעֵינֵיכֶם לִבְגֹּד בְּאַנְשֵׁי הָאַהֲבָה.  וּלְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה.  הֲלֹא מִיּוֹם בָּאתִי בְּצֵל קוֹרַתְכֶם.  עָבַדְתִּי בְּכָל כֹּחִי אֶתְכֶם.  וְכָל הַלַּיְלָה אָעִיר יְשֵׁנֵיכֶם.  לְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵיכֶם.  וּבְכָל הַיּוֹם אֲרַנֵּן לִפְנֵיכֶם.  לְשַׂמֵּחַ לְבַבְכֶם.  וְהִרְבֵּיתִי זֶרַע בְּצִלְּכֶם.  וְעָשִׂיתִי בָנִים וּבָנוֹת לְהַמְתִּיק בְּטַעְמָם חִכְּכֶם.  וְאַתֶּם לְהָרַע לִי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם.  וּלְהָרְגֵנִי כָּל תַּאֲוַתְכֶם.  מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה' מִיּוֹם דַּעְתִּי אֶתְכֶם.  וְכָל מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל אוֹתִי.  הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם מַמְרִים הֱיִיתֶם וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי.  הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם: מַה מְּצָאתֶם בִּי עָוֶל כָּל יָמַי וְשָׁנַי.  הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה'.  הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם.  וּמַעֲשַׂי רְאִיתֶם.  כִּי אֵין מְלַאכְתִּי בְּבֵיתִי.  רַק תְּחִנָּתִי וְשִׁירָתִי.  וְאֵין עִסְקִי רַק לְבַקֵּש מִחְיָתִי.  וּלְנַגֵּן לָאֵל בְּשִׁבְתִּי וְקוּמִי.  וּלְשׁוֹרֵר בְּלֵילִי וְיוֹמִי.  יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי.  וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר זָקַנְתִּי.  וּבַעֲבוֹדַתְכֶם נוֹשַׁנְתִּי.  וְחָלְפוּ יָמַי וְשָׁנַי.  וְהִגִּיעוּ יְמֵי זְקוּנַי.  תְּשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. וְתִגְמְלוּנִי תַּחַת אַהֲבָה אֵיבָה.  וְתִרְצוּ מֵעַל בָּנַי לְהַפְרִידֵנִי.  וּמֵחֵיק נָשַׁי לְגָרְשֵׁנִי.  לַעֲזֹב יְתוֹמוֹת הַבָּנוֹת.  וְנָשַׁי עֲגוּנוֹת אַלְמָנוֹת. וְאִלּוּ מְצָאתֶם בִּי מוֹעִיל הֶחֱרַשְׁתִּי.  וַחֲמָסִי מִכֶּם לֹא דָרַשְׁתִּי.  אֲבָל בְּשָׂרִי מִצּוּר קָשֶׁה.  לֹא יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה.  וְכָהֲתָה עֵינִי וְנָס לֵחִי.  וְיָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי.  וְשָׁבוּ כַבַּרְזֶל עֲצָמַי.  לְאֹרֶךְ שְׁנוֹתַי וְרֹב יָמַי.  וְרֵיחִי נָמָר.  וּבְשָׂרִי סָמָר.  וְטַעְמִי מָר.  וֹנְתָחַי קָשִׁים לְטוֹעֲמֵיהֶם.  כִּי מָרִים הֵם.  וּמְרַק פִּגּוּלִים כְּלֵיהֶם.  וּבָטְלוּ טוֹחֲנוֹתַי.  וְחָשְׁכוּ רֹאוֹתַי.  וְלֹא נִשְׁאַר בָּשָׂר בְּצַלְעוֹתַי.  וְלֹא חֵלֶב בְּכִלְיוֹתַי.  כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָל עַצְמוֹתַי.  אִם יֹאכְלֵנִי אִישׁ חוֹלֶה יָמוּת בְּיוֹמוֹ.  וְיִשָּׂא עֲוֹנוֹ עַל שִׁכְמוֹ.  וְלֹא יְכֻפַּר אֲשָׁמוֹ. וְאִם יֹאכְלֵנִי אִישׁ בָּרִיא לֹא יַחֲלִיף בִּי כֹּחַ.  וְלֹא יִמְצָא מָנוֹחַ.  וְעַתָּה לָמָּה תִגְמְלוּנִי הַגְּמוּלָה הַזֹּאת.  וְתַשְׁאִירוּ לִבְנֵיכֶם דִּבָּה כָזֹאת.  הֲלֹא יֵשׁ לָכֶם בְּבָנַי תְּמוּרָה.  וּמַחְמַד תְּשׁוּרָה.  כִּי הֵם נְעִימִים וְזַכִּים.  וְטוֹבִים וְרַכִּים.  וְכָל אֶחָד מֵהֶם רַבּוּ שְׁבָחָיו. וְרַכּוּ נְתָחָיו.  וְכַבֹּשֶׂם רְקָחָיו.  וּמָלְאוּ שֶׁמֶן צַלְעוֹתָיו.  וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו.  וּבְנוֹתַי כֻּלָּן שְׁמֵנוֹת וּמְתוּקוֹת.  וּלְכָל לָשׁוֹן עֲרֵבוֹת וְלַלֵּב חֲשׁוּקוֹת.  וְטַעְמָן מַמְתִּיק הַפֶּה.  וְאִם יֹאכְלֵם הַחוֹלֶה יִתְרַפֵּא.  וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְרוֹפֵא.  עָלַי אָמְרָה הַתּוֹרָה בַּזְּמַן שֶׁחָלַף וְהָלָךְ. שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ.

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:
מְיֻדָּעַי וְרֵעַי רַחֲמוּנִי
וְעַל גֹּדֶל יְגוֹנִי נַחֲמוּנִי.
הֲכָזֶה יִהְיֶה תַגְמוּל אֱמוּנִים
אֲשֶׁר עַל טוֹב בְּרָעָה יִגְמְלוּנִי.
יְדִידִים שָׁכְחוּ חֶסֶד גְּמַלְתִּים
וְהֵם תָּמִיד לְהָרְגִי יִדְרְשׁוּנִי.
אֲנִי אֶרְדֹּף שְׁלוֹמוֹתָם וְטוּבָם
וְתַחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי.
וְתָמִיד אֶשְׁמְעָה עָלַי עֲצָתָם
וְכָל הַיּוֹם כְּלוֹחֵם יִלְחֲצוּנִי.
וְקִדַּמְתִּים בְּבָנִים גַּם בְּבָנוֹת
וְהֵם בַּמַּאֲכֶלֶת קִדְּמוּנִי.
וְהֶאְכַלְתִּים בְּשַׂר בָּנַי.  וְהֵמָּה
מְבַקְשִׁים תֹּאֲנָה עַד יֹאכְלוּנִי.
אֲנִי זָקֵן וְאֵין בָּשָׂר בְּגוּפִי
וְלָמָּה זֶה לְאָכְלִי יַחְמְדוּנִי.
רְדָפוּנִי בְרִשְׁעָתָם וְאִלּוּ
אֲחָזוּנִי כְּרֶגַע אִבְּדוּנִי.
אֲבָל הָאֵל עֲזָרַנִי בְּחַסְדּוֹ
וְנִמְלַטְתִּי בְּעֵת כִּי בִקְשׁוּנִי.
וְלוּלֵא צוּר כְּתָבַנִי לְחַיִּים
לְהָרְגִי נִקְבְּצוּ וַיִּשְׁחֲטוּנִי.
וְנָשַׁי גֵּרְשׁוּ מִבֵּין זְרוֹעַי
וּמֵעַל תַּרְנְגוֹלַי רִחֲקוּנִי.


אָמַר הַמַּגִּיד: וְכִשְׁמֹע הָעָם תְּלוּנָתוֹ.  יָדְעוּ צִדְקָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.  וְחָרָה מְאֹד לָהֶם.  וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם.  וְשָׁלְחוּ לִקְרֹא לִבְעָלָיו. וְדִבְּרוּ קָשׁוֹת אֵלָיו.  וְאָמְרוּ לוֹ: אֵיךְ חָשַׁבְתָּ לַעֲשׂוֹת.  נְבָלָה כָּזֹאת.  לִשְׁלֹחַ יָד בִּזְקֵנֵנוּ וּמוֹרֵנוּ.  אֲשֶׁר לְדַרְכֵי אֱלֹהִים יוֹרֵנוּ. וּמִשְּׁנָתֵנוּ לִתְפִלָּה יְעִירֵנוּ.  אָמַר הַכָּפְרִי: אֱמֶת דִּבַּרְתֶּם כִּי מִיּוֹם קְנִיתִיהוּ.  יָרֵא אֶת ה' רְאִיתִיהוּ.  מִתְפַּלֵּל בְּכָל עֵת מְצָאתִיהוּ. אֲבָל בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֶבְרַת נְדִיבִים.  וּגְבִירִים חֲשׁוּבִים.  וְאִישׁ מֵהֶם חָלָה וְצִוּוּ הָרוֹפְאִים עָלָיו.  לְהַרְחִיק הַבָּשָׂר וְאַל יִקְרַב אֵלָיו.  וְשָׁאַל מִמֶּנִּי בְּפִיּוּס גָּדוֹל.  לַעֲשׂוֹת לוֹ זֶה הַתַּרְנְגוֹל.  וְלֹא אוּכַל לְהָשִׁיב שׁוֹאֲלַי רֵיקָם.  עַד אֲמַלֵּא סִפְקָם. אָמְרוּ לוֹ כָל הַזְּקֵנִים: הֵיטַבְתָּ.  בַּאֲשֶׁר הִתְנַדַּבְתָּ.  אַךְ בִּשְׁבִילֵנוּ תְּפַיְּסֵהוּ.  לְהַנִּיחוֹ וּבְזוּלָתוֹ יְמִירֵהוּ.  וְהִשְׁבִּיעוּ הַכָּפְרִי לְבַל יַעֲשֶׂה בּוֹ רָע.  וּבוֹ יָדוֹ אַל תִּגָּע.  אָמַר לָהֶם: דְּעוּ כִּי לֹא אֶעֱשֶׂה לוֹ נֵזֶק לְעֵילוֹם.  וְהִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.  וְכִשְׁמֹעַ הַתַּרְנְגוֹל הָאָלָה וְהַשְּׁבוּעָה.  נָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁירָה וַיָּרַע תְּרוּעָה.  עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַתְּשׁוּעָה.  בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִחַם ה' עַל הָרָעָה.

הטקסט הובא באדיבות פרוייקט בן-יהודה

2 comments:

Unknown אמר/ה...

נפלא מאד!!!
מה הגדרת המסר?

Eliezer Reinstein אמר/ה...

מבחינתי המסר הוא טבעונות, למרות שמן הסתם לא זו הכוונה המקורית

פרסום תגובה

כאן ניתן לכתוב הסכמות, קושיות, חידושי תורה על הדפים או סתם תגובות והערות...