פרסומת

לדף הבית

בני נח לא נצטוו על השיתוף. אבל אתם יהודים, אז שתפו בכל הכוח!

הגדה ליום העצמאות מאת פיני יצחקי, 2005

"אם תרצו אין זו הגדה" (מאת פיני יצחקי, מפורסם כאן באדיבות המחבר)

סדר הקערה
יניח במרכז שלוש פיתות, ויסדר מסביבן חומוס, טחינה, חצילים ומטבוחה.

מה נשתנה?
מה נשתנה החג הזה מכל החגים?
שבכל החגים אין אנו מנפנפין אפילו פעם אחת,
החג הזה, החג הזה – שתי פעמים!
שבכל החגים אנו אוכלים חמץ או מצה,
החג הזה, החג הזה – פיתה ולאפה!

הא-לחמ-ניא
הלחמניה שאכלו אבותינו היא כלום לעומת הפיתה שאנו אוכלים ביום העצמאות. ובמוצאי חג הפסח כולנו באבולעפיה. ולשנה הבאה בירושלים, במאפיית אנג'ל.

כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

חכם – זהו הלפלף שמשתתף בחידון התנ"ך, וכן זה הנשאר בבית ורואה טלוויזיה כל היום (והמהדרין מסתכלין רק ב"הלהקה" וב"חסמב"ה").

רשע – זהו השואל "מה הנקניקיות החריפות האלו לכם?" לכם ולא לו. ואף אתה הקהה את שיניו ותן לו סטייק חרוך ושרוף. (לו היה שם, לא היה נגעל).

שאינו יודע לשאול – זהו חמיצר, אשר בכל יום עצמאות מטריד את כל המדינה בשאלותיו, חידוניו ומטמוניו.

תם – זהו הישראלי הממוצע, עם הגורמט והשרשר, אשר עושה מנגל בפארקים ובאיי תנועה, במכנסיים מופשלות קימעא, עד שרואין לו את קצה החריץ.

אלו עשר המכות
שיקבל מי שיתפוס לנו את המקום של המנגל. ורבי יהודה היה נותן בהם סימנים כחולים.

כל שלא עשה שלושה דברים אלו ביום העצמאות, לא יצא ידי חובתו. ואלו הם: מנגל, צפיה בחידון התנ"ך ותליית דגל על חלון המכונית.


דיינו
אילו יצאנו מהבית ולא היינו נוסעים למנגל – דיינו.

אילו היינו נוסעים למנגל ולא היינו נתקעים בפקק – דיינו.

אילו היינו נתקעים בפקק ולא היינו רעבים – דיינו.

אילו היינו רעבים ולא היה לנו בשר בצידנית – דיינו.

אילו היה לנו בשר בצידנית אבל לא היה מתקלקל החומוס – דיינו.

[הערת המהדיר הטבעוני: מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועשו מנגל בשרי והיום קרבנו המקום למנגל טבעוני...]

על אחת כמה וכמה, 
שהיה לנו גם טחינה, וסלט חצילים, וצ'יפס, וחמוצים, ועוד כמה סוגים של קבב והמבורגר – שעלינו להודות, להלל, לשבח ולפאר את היום בו יצאנו משעבוד לשיפוד, ומהרס לכרס, על כל אותן אלף אלפי הקלוריות שנוספו לאבותינו ולנו.

כמה מעלות טובות 
לפחמים של המנגל?
מינימום 230 מעלות צלזיוס.

והיא שעמדה 
ותיבלה את הבשר בכל מיני תבלינים ורטבים, ועשתה אותו מה-זה- טעים. שלא אחד בלבד עמד ליד המנגל לכלותו, אלא שכולם באים ורוצים עוד.

דם ואש ותמרות עשן.
(ינקה היטב את הכבד, יניח מעל האש ויצלה עד שיעלו תמרות עשן).

מעשה ברבי פולי הגששי, ורבי שייקה הלוי, ורבי גברי הבנאי, שהיו מסובין בבית החייל ומספרין במערכונים כל אותו הלילה, עד שבא פשנל ואמר להם: רבותינו, גבעת חלפון עדיין לא עונה.

אמר רבי אורי זוהר: הרי אני כבן שבעים שנה ועדיין לא זכיתי שישודר הסרט "מציצים" בפריים טיים, בליל יום העצמאות.

שפוך חמתך.
כל אחד מן המסובים נוטל בקבוק פטל ושופך על חמותו.  

חד גדיא 
דזבין אבא בתרי זוזי
ובא הבן, ושחט את הגדיא,
והדליק את המנגל, 
וצלה על האש,
והכניס לפיתה,
והוסיף סלטים,
ואכל בתאבון גדול שיספיק לו עד יום העצמאות הבא!

לשנה הבאה – צלעות אנטילופה. 

אין תגובות:

פרסום תגובה

כאן ניתן לכתוב הסכמות, קושיות, חידושי תורה על הדפים או סתם תגובות והערות...